iljournal.com

היומן הישראלי

בג"ץ אישר לפרסם: אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה

איור של תיקייה צבאית סגורה על ספסל
איור להמחשה. בג"ץ פתח את השם, לא את תיק החקירה.

במשך כמעט שלוש שנים הוא היה רק אות אחת. סגן אלוף א׳. קצין המודיעין של אוגדת עזה ביום 7 באוקטובר 2023, האיש שהיה אמור לראות את מה שהגיע. וביום 1 באוקטובר 2026, האות הפכה לשם.

בג״ץ אישר לפרסם שסגן אלוף אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה ביום הטבח. כך דיווח ג׳רוזלם פוסט. וחשוב לומר כבר בהתחלה מה זה אומר ומה לא: האישור הוא לפרסם את הזהות. הוא אינו פסק דין על אחריות פלילית, והכתבה הזו לא קובעת אחריות כזו.

הפוסט ציין עוד פרט שמושך תשומת לב: עמידרור הוא בנו של יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, שהופיע בערוצי הטלוויזיה לאורך המלחמה. זה פרט ביוגרפי. הוא לא מסביר החלטה מבצעית, ולא אומר דבר על מה שהאב ידע או לא ידע בלילה שבין 6 ל 7 באוקטובר.

חומת יריחו והאזהרות

ועכשיו לחלק הקשה. לפי הפוסט, עמידרור נחשב למי שדחה בתוקף את האפשרות שחמאס יבצע את תרחיש הפשיטה שכונה ״חומת יריחו״. אותו תרחיש התממש בבוקר המתקפה. שימו לב למילה ״נחשב״: זו הערכה של הדיווח, לא ציטוט של מסמך חתום.

הפוסט מוסיף שנגדת מיחידה 8200, שמזוהה בדיווח רק באות ו׳, ניסתה להזהיר אותו. אבל היקף האזהרה, השעה שבה נמסרה ומה נעשה איתה, לא פורטו בפסקה שצוטטה. אזהרה שלא התקבלה היא טענה על שרשרת דיווח, ובלי המסמכים עצמם קשה לדעת כמה זמן עבר בין האזהרה להחלטה, ומי עוד ראה אותה.

מהאות לשם: הדרך לפרסום

הפרסום לא הגיע משום מקום. בספטמבר אישר הצבא שראש אכ״א, אלוף דדו בר כליפא, שחרר את עמידרור משירות, כשבפרסומים הוא עוד כונה סגן אלוף א׳. וכמה חודשים לפני כן, ביום 23 בנובמבר 2025, קבע הרמטכ״ל אייל זמיר שכמה קצינים נשאו באחריות פיקודית לכשלים של טבח 7 באוקטובר, ושיש לנקוט כלפיהם אמצעים פיקודיים. בעקבות תפקידו כקצין המודיעין הבכיר של האוגדה, הוחלט לפתוח בהליך שבחן אם לשחררו.

אבל שחרור משירות אינו הרשעה. גם אחריות פיקודית, כפי שהרמטכ״ל ניסח אותה, אינה הליך פלילי. ובכתבה הזו אין מידע על הליך פלילי שנפתח נגד עמידרור.

ולמה השם היה חסוי כל כך הרבה זמן? כי חל עליו איסור פרסום, והצבא והתקשורת השתמשו באות א׳. בג״ץ הסיר את האיסור על השם. הוא לא פרסם יומני שיחות או מסמכי מודיעין. הציבור יודע עכשיו מי החזיק בתפקיד. את תיק החקירה הוא עדיין לא ראה.

שם אחד בשרשרת ארוכה

יש פיתוי מובן, כשסוף סוף יש שם, לתלות בו את כל הכשל. אבל שרשרת הפיקוד ארוכה. מעל קצין המודיעין של האוגדה היו מפקד האוגדה, פיקוד הדרום, אגף המודיעין והמטכ״ל. הדיווח לא מחלק אחוזי אשמה, ומי שכותב שפרסום השם סוגר את החקירה, הולך רחוק יותר ממה שבית המשפט קבע.

וההחלטה גם לא חושפת את שמות הקצינים האחרים שהרמטכ״ל דיבר עליהם בנובמבר 2025 בלשון כללית. הם עדיין אותיות. ובאותו אופן, גם הנגדת ו׳ נשארת אות, כי שמה לא פורסם.

מה ידוע עכשיו

אז מה אפשר לומר בביטחון? שבג״ץ אישר לפרסם את שמו של מי שהיה קצין המודיעין של אוגדת עזה ביום 7 באוקטובר 2023. שהצבא שחרר אותו משירות בהחלטת ראש אכ״א, אחרי שהרמטכ״ל קבע בנובמבר 2025 אחריות פיקודית לקצינים. ושלפי ג׳רוזלם פוסט, הוא נחשב למי שדחה את תרחיש ״חומת יריחו״.

ומה עוד לא ידוע? כמעט כל השאר: המסמכים, השעות, שרשרת ההחלטות המלאה. האות הפכה לשם. הסיפור המלא עדיין מחכה.

לכל הכתבות

עוד באתר

תצוגה ונגישות

גודל הטקסט: 100%

הבחירות נשמרות במכשיר הזה בלבד. פרטים נוספים בעמוד הצהרת הנגישות.

יש לכם סיפור בשבילנו?

רעיון לכתבה, תיקון או שאלה על האתר? אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ, ואנחנו נחזור אליכם.