EnglishFrançaisiljournal.com

היומן הישראלי

סקר בנק ישראל: 62% דיווחו על ניסיון הונאה, וההמלצה היא לבדוק דרך ערוץ עצמאי

איור של טלפון עם מסך ריק, כרטיס תשלום ללא כיתוב, חבילה קטנה ומפתח על שולחן
איור להמחשה: טלפון, כרטיס תשלום וחבילה על שולחן ביתי, ביצירה מקורית שנוצרה בבינה מלאכותית.

הפיקוח על הבנקים פרסם ב 8 בנובמבר 2026 סקר שבו 62% מהמשיבים דיווחו שחוו ניסיון הונאה פיננסית בשנתיים האחרונות, ו 5% דיווחו על נזק כספי. לצד הממצאים הושק מהלך הסברה לקראת מבצעי הקניות של נובמבר. ההנחיה המרכזית לציבור היא לא להיכנס לחשבון או למסור פרטים מתוך פנייה שהתקבלה, אלא לבדוק אותה דרך הבנק או חברת האשראי בערוץ מוכר.

הנתון הגדול מתאר ניסיונות הונאה, ולא שיעור של אנשים שכספם נגנב. ההבדל חשוב: קבלת מסרון מתחזה והפסד כספי הם שני דברים שונים. הסקר מצביע על חשיפה רחבה לניסיונות, אבל אינו מאפשר להסיק שכל הודעה חשודה הסתיימה בפריצה לחשבון או בחיוב.

לבנק ישראל יש גם מסר למי שכבר מסר מידע וחושש שטעה: לפנות מיד לבנק או לחברת כרטיסי האשראי ולדווח. אין צורך להמתין עד שמופיעה תנועה שלא מזהים. עצם החשש שמידע הגיע לגורם מתחזה מצדיק בדיקה עם הגוף שמנהל את החשבון או את הכרטיס.

מה הסקר אומר ומה הוא אינו מודד

לפי הודעת בנק ישראל, המחקר נערך במהלך השנה האחרונה בידי מכון רושינק. הוא כלל סקר אינטרנטי בקרב 1,003 משיבים בני 18 עד 70 המחוברים לאינטרנט, ותוספת ראיונות טלפוניים עם 50 בני 70 ומעלה ועם 50 דוברי רוסית.

כלומר, מדובר בתשובות של משתתפי סקר על חוויותיהם, ולא בספירה של כל עבירות ההונאה במשק. שאלת החשיפה עסקה בשנתיים האחרונות. לכן אין לקרוא את הנתון של 62% כאילו הוא מתאר את חודש נובמבר לבדו, או כאילו כל הניסיונות התרחשו מאז פרסום ההודעה.

ההבחנה מועילה גם בקריאת ההשוואות בין קבוצות. בנק ישראל מציין שיעור גבוה יותר של נזק בקרב בני הגיל השלישי ושל התחזות טלפונית בקרב יוצאי חבר העמים. התמונה מצדיקה תשומת לב לדרך שבה מסבירים ומתרגלים בדיקה, בלי להניח שגיל או שפת דיבור קובעים כיצד אדם מסוים יגיב לפנייה.

אין בסקר הזה לבדו בסיס לחשב כמה כסף אבד לכל נפגע, או להסיק שהנזק גדל בשיעור מסוים לעומת שנה קודמת. הנתונים שפורסמו עונים על שאלות מוגדרות של חשיפה, תגובה ומודעות. הם אינם תחליף לפירוט של אירוע מסוים ולבירור מול מי שטיפל בו.

ההודעה מוכרת, הפעולה המבוקשת דורשת בדיקה

בנק ישראל מציג את המסרון המתחזה כדרך הפנייה העיקרית שעלתה בסקר. לצד מסרונים מופיעים דואר אלקטרוני, אתרים ואפליקציות מזויפים, יישומי מסרים ושיחות טלפון. מבחינת מי שמקבל פנייה, השאלה החשובה היא מה מבקשים ממנו לעשות ואיך הוא בודק את הבקשה.

באתר פורום החינוך הפיננסי, שאליו מפנה הבנק, מוזכרים תרחישים של הודעה על חבילה, אגרת כביש, קנס או חוב קטן. הדרישה עשויה להיראות יומיומית, אבל להפנות לעמוד תשלום מתחזה. ההמלצה היא להיכנס באופן עצמאי לאתר או לאפליקציה הרשמיים של הגוף הרלוונטי, ולא להשתמש בקישור שבהודעה כנקודת ההתחלה לבדיקה.

הפורום מזהיר גם מפני הסתמכות על שם השולח או על הופעת הודעה בתוך שרשור מוכר. אלה אינם מבטלים את הצורך לבדוק את תוכן הבקשה. אם ההודעה מבקשת פעולה לא צפויה, פרטי תשלום או הזדהות, עדיף לעצור ולברר דרך ערוץ שבחרתם בעצמכם.

הבדיקה אינה צריכה להפוך לחיפוש ארוך בזמן שהמתקשר ממתין. אפשר לסיים את השיחה ולחזור לגוף הרשמי באמצעות האפליקציה, האתר או מספר מוכר. כך מקור פרטי הקשר אינו אותו אדם שביקש את הפעולה ושזהותו היא בדיוק הדבר שעדיין צריך לברר.

קוד אימות אינו פרט קטן

לפי ההנחיות שפרסם הבנק, אין למסור קוד זיהוי או פרטי כרטיס דרך קישור שהגיע במסרון או בדואר אלקטרוני להשלמת פרטים. באתר הפורום מוסבר שגם בקשת אישור באפליקציה שלא יזמתם דורשת עצירה ובדיקה. חשוב לקרוא איזו פעולה מתבקשת, מה סכומה ולמי היא מיועדת.

הטענה שהקוד נחוץ לביטול עסקה או לעצירת הונאה אינה סיבה למסור אותו לפונה. הפורום מזהיר מתרחישים שבהם מבקשים להעביר כסף לחשבון המוצג כבטוח, להתקין תוכנה או לתת גישה למסך. ההמלצה היא לא לבצע את הפעולה על סמך השיחה הנכנסת, אלא לפנות בעצמכם לגוף הפיננסי.

אפשר לתרגל את הכלל הזה בבית עוד לפני שמגיעה פנייה: כשיש בקשת כסף או קוד לא צפויה, עוצרים ובודקים. המטרה אינה להפוך כל בן משפחה למומחה לאבטחה, אלא להסכים על פעולה פשוטה שאפשר לבצע גם כשמישהו נשמע משכנע או מפעיל לחץ.

כבר מסרתם מידע? פונים מיד לגוף הפיננסי

הצעד הראשון לפי בנק ישראל הוא דיווח מיידי למוקד הבנק או חברת כרטיסי האשראי. כדאי להסביר מה בדיוק נמסר ומה נעשה: האם הוקלד מספר כרטיס, נמסר קוד, אושרה בקשה באפליקציה או בוצעה העברה. התיאור מאפשר להתמקד בפעולה החשודה, במקום להסתפק באמירה כללית שהייתה הודעה מוזרה.

אפשר להכין לשיחה את ההודעה שהתקבלה, את זמן הפנייה ואת פרטי הפעולה כפי שהם מופיעים אצלכם, בלי להמשיך את הקשר עם המתחזה. זו דרך מעשית לארגן את המידע לדיווח. אין בכך הבטחה שהכסף יוחזר או שכל פעולה אפשר לעצור; את הטיפול במקרה יש לברר ישירות עם הגוף הפיננסי.

הבנק ממליץ גם לבדוק מדי פעם את התנועות בחשבון כדי לאתר פעולות חשודות או אי התאמות. בדיקה כזאת משלימה את הזהירות לפני פעולה, ואינה מחליפה דיווח מיידי כאשר כבר יש חשש. כדאי להבחין בין מעקב שגרתי לבין מצב שבו ידוע שנמסרו פרטים.

לצד מבצעי נובמבר, המסר השימושי ביותר בסקר אינו דורש לזכור רשימה ארוכה של תחבולות. כשפנייה לא צפויה מבקשת גישה לכסף או לחשבון, בוחרים מחדש את ערוץ הקשר. כך הבדיקה נעשית מול הגוף שאליו רציתם להגיע, ולא בתוך השיחה או הקישור שמישהו אחר יצר עבורכם.

קראו גם: חשיפת פרטי לקוחות והבדיקות שכדאי לבצע

לכל הכתבות

עוד באתר

תצוגה ונגישות

גודל הטקסט: 100%

הבחירות נשמרות במכשיר הזה בלבד. פרטים נוספים בעמוד הצהרת הנגישות.

יש לכם סיפור בשבילנו?

רעיון לכתבה, תיקון או שאלה על האתר? אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ, ואנחנו נחזור אליכם.