מנוי מטמון: חינם בגן, מחצית באתר מים
קניתם מנוי שנתי לגנים, כדי לא לעמוד יותר בקופה. ואז, ביום חם של חול המועד, אתם מגיעים לסחנה, מציגים את המנוי בגאווה, והקופאי מבקש מכם לשלם. טעות? לא. זה כתוב בדיוק במקום שרוב האנשים לא קוראים.
מנוי מטמון של רשות הטבע והגנים נכנס ללא תשלום לרוב השמורות והגנים, לפי דף המחירון. אבל באותו דף כתוב גם החריג: אתרי המים. חורשת טל, אכזיב, גן השלושה, פלמחים, ומרכז המבקרים להצלת צבי הים. באתרים האלה המנוי משלם מחצית מהמחיר. לא אפס.
יבש בחינם, רטוב בחצי
וההבחנה הזו שווה יותר מכל טבלת הנחות. משפחה שמתכננת יום של מים ומחשבת אפס, תגלה בשער שיש תשלום. משפחה שמתכננת מבצר או תל, יכולה להיכנס בלי דמי כניסה, כל עוד המנוי בתוקף.
ויש עוד פרט שמשנה את החשבון באתרי המים: גיל הילדים. באתרים האלה ילד הוא עד גיל 14, לא עד 18. ומחצית המחיר מחושבת על השורה הנכונה. כלומר, בן 15 במנוי משפחתי, בגן השלושה, יחויב במחצית ממחיר מבוגר.
מה המנוי לא עושה
מנוי הוא לא שעת פתיחה. גן שסגור בחג, נשאר סגור גם עם כרטיס שנתי. מנוי הוא לא תיאום מראש, באתרים שדורשים הרשמה. מנוי הוא גם לא חניון לילה, לא מופע ולא רכב פנימי, אם יש כזה. כל אלה נבדקים בנפרד.
ויש גם מסלולים אחרים לגמרי. פטור לנכה מלחמה או לשוטר נכה, שמופיע בדף יחד עם מלווה שזקוק לסיוע בניידות, הוא לא מנוי מטמון. אין לערבב אישור נכות עם כרטיס שנתי בקופה.
ובחג? גם עם מנוי, האתר יכול להגיע לתפוסה מלאה. המנוי מקצר את התשלום. הוא לא מייצר מקום חניה.
האם המנוי בכלל משתלם?
זו השאלה האמיתית, והתשובה תלויה בכמה פעמים אתם יוצאים. ביקור אחד בבניאס, במחיר מבוגר של 31 שקל לפי המחירון, לא מכסה לבד מנוי. שלושה ביקורים באתרים בתשלום מלא, כבר שיחה אחרת. ואת מחיר המנוי עצמו? בודקים בדף הרכישה ביום הקנייה. הוא לא מופיע כאן, ולא נמציא אותו.
הנה חישוב פשוט: מתחילים משני ביקורים, לא מעשרה. ביקור בבניאס וביקור בנמרוד, מול מחיר המנוי. אם הסכום של שני הכרטיסים נמוך ממחיר המנוי, יום בודד לא מצדיק קנייה. אם מוסיפים אתר שלישי במחיר מלא, המשוואה זזה. ואתר מים? הוא נכנס לחישוב כמחצית, לא כאפס, ולכן הוא תורם פחות.
ומנוי שפג תוקפו הוא כרטיס רגיל, ולכן בודקים תאריך לפני הנסיעה. ומנוי על שם אחד לא מכניס רכב מלא, אלא אם הדף אומר אחרת.
בשער, ואחרי החג
אז מגיעים עם המנוי בטלפון או בכרטיס, בתוקף. באתר מים, מצפים למחצית. בגן רגיל, לכניסה בלי תשלום. ואם הקופאי מבקש מחיר מלא באתר שאינו ברשימת אתרי המים? שואלים איזו שורה הוא גובה. לא מוותרים בשתיקה.
ועצה אחרונה, שחוסכת הרבה עצבים: אין חובה לממש את המנוי ביום העמוס ביותר של החג. יום חול אחרי החג, אם הגן פתוח, נותן את אותה זכאות, עם פחות תור. המנוי מחכה. התור, לא.
