EnglishFrançaisiljournal.com

היומן הישראלי

סייבר ישראלי: למה עסקים קטנים הם היעד הנוח

איור: חזית חנות קטנה, מחשב נייד ומגן עם מנעול
איור להמחשה: חזית חנות קטנה, מחשב נייד ומגן עם מנעול

יום שלישי, עשר בבוקר. מנהלת החשבונות של מוסך קטן בפתח תקווה מקבלת מייל מספק החלפים הקבוע. אותו לוגו, אותה חתימה, אותו סגנון כתיבה. ״שימו לב, עדכנו את פרטי חשבון הבנק שלנו, הנה החשבונית האחרונה״. היא מעבירה תשלום, כמו בכל חודש. רק שהפעם הכסף לא מגיע לספק. והספק? הוא בכלל לא שלח את המייל.

הסיפור הזה לא מתרחש בסרט הוליוודי, אין בו האקר בקפוצ׳ון ומסכים ירוקים מהבהבים. הוא מתרחש כל שבוע, במשרדים קטנים בכל רחבי המרכז. וכאן מתחיל הפרדוקס הישראלי: התעשייה המקומית מוכרת הגנת סייבר לחצי עולם, ובאותו זמן מוסך, משרד תיווך וקליניקה קטנה עובדים עם סיסמה אחת שנשלחה לכל העובדים בוואטסאפ.

למה דווקא אתם

הפער הזה הוא לא מקרה. הוא שוק. מבחינת התוקף, עסק קטן הוא מטרה נוחה במיוחד: אין בו מחלקת אבטחה, אין מי שבודק לוגים, ובדרך כלל יש בו כסף שזורם באופן קבוע לספקים ולקוחות. תקיפה של עסק קטן זולה וקלה, וכופר צנוע או העברה בנקאית אחת מוטעית מכסים את המאמץ בגדול.

ויש עוד סיבה, פחות נעימה לשמוע: בעלי עסקים קטנים בטוחים שהם ״לא מעניינים אף אחד״. בדיוק המחשבה הזו מורידה את המשמר.

איך הם נכנסים באמת

הדמיון של רובנו מצייר פריצה דרמטית, מישהו ששובר הגנות ברמה טכנולוגית גבוהה. המציאות הרבה יותר משעממת, וזה מה שהופך אותה למסוכנת. הדרך הנפוצה היא מייל או הודעה שנראים כמו ספק, רשות המסים, חברת השליחויות או לקוח קבוע. קישור אחד. דף התחברות שנראה בדיוק כמו המקורי. סיסמה אחת שהוקלדה. ומאותו רגע, מישהו אחר קורא את תיבת הדואר.

ומה הוא עושה שם? לרוב, פשוט מחכה. הוא קורא התכתבויות, לומד מי משלם למי, מתי ובאיזה סגנון. ואז, ברגע הנכון, נשלחת מאותה תיבה בקשת תשלום ללקוח, עם חשבון בנק אחר. העובד לא ״נפרץ״ במובן הקולנועי. הוא פשוט אישר כניסה, בלי לדעת.

דלת אחת שסוגרת את רוב הדלתות

אם יש פעולה אחת שכדאי לעשות עוד היום, זו היא: אימות דו שלבי. על תיבת הדואר, על חשבון הבנק, על כל מערכת שמנהלת כסף או לקוחות. גם אם מישהו השיג את הסיסמה, הוא נתקע מול קוד שמגיע לטלפון שלכם.

כמה זמן זה לוקח? דקות, לא פרויקט. ובכל זאת, בהרבה עסקים זה לא מופעל, כי ״אין זמן״ או כי ״זה מסורבל לעובדים״. סרבול של עשר שניות בכל התחברות הוא מחיר זעום לעומת הסרבול של לבקש מלקוח להחזיר כסף שהועבר לחשבון של זרים.

הגיבוי שאתם חושבים שיש לכם

שאלו את רוב בעלי העסקים אם יש להם גיבוי, והם יענו בביטחון: כן. שאלו איפה הוא נמצא, והביטחון מתחיל לרעוד. כי הנה מה שרבים לא יודעים: תוכנת כופרה נועלת את כל הקבצים שהמחשב רואה. וגיבוי שמחובר כל הזמן לאותו מחשב, באותו כונן או באותה תיקייה מסונכרנת, ננעל יחד איתם.

גיבוי אמיתי הוא כזה שאפשר לחזור ממנו לאתמול. עותק שמתעדכן לשירות ענן עם היסטוריית גרסאות, או כונן חיצוני שמתנתק אחרי הגיבוי. ופעם בכמה חודשים כדאי לנסות לשחזר ממנו קובץ אחד, רק כדי לוודא שהוא באמת עובד. בלי גיבוי כזה, העסק לא משחזר. הוא מתמקח מול מי שנעל את התיקיות.

הרגע שאחרי: מה לא לעשות

ואם זה כבר קרה? הדבר הראשון הוא לנשום. הטעויות הגדולות ביותר נעשות בשעה הראשונה, מתוך פאניקה. לא משלמים כופר לפני שמדברים עם הבנק ועם גורם מקצועי שמכיר את סוג התקיפה. לא מוחקים את המחשב ומתקינים הכול מחדש לפני ששומרים מה שאפשר, כי שם נמצאות העקבות.

כן מחליפים סיסמאות, אבל ממחשב אחר ונקי, לא מזה שנפגע. כן פונים לבנק מיד אם יצא כסף, כי לפעמים אפשר לעצור העברה. אפשר גם לפנות למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, שנותן מענה גם לעסקים קטנים. וכן מודיעים ללקוחות אם יצאה מהתיבה שלכם בקשת תשלום. זה מביך, אבל השתיקה הופכת אותם לקורבן השני.

רשימה קצרה לשבוע הקרוב

לא צריך תקציב של בנק. צריך ארבעה דברים, עכשיו. אימות דו שלבי בכל מקום שאפשר. סיסמאות נפרדות לרשת של העסק ולרשת של האורחים, כדי שלקוח שמתחבר לוויי פיי לא יהיה באותה רשת עם מחשב הנהלת החשבונות. גיבוי עם היסטוריה, שנבדק. ועדכון של התוכנות שהעסק באמת משתמש בהן.

חומת אש יקרה בלי ארבעת אלה היא שלט על הדלת, לא מנעול. והמייל הבא מ״הספק הקבוע״? לפני שמעבירים כסף לחשבון חדש, מרימים טלפון. למספר שכבר יש לכם, לא למספר שמופיע במייל.

לכל הכתבות

עוד באתר

תצוגה ונגישות

גודל הטקסט: 100%

הבחירות נשמרות במכשיר הזה בלבד. פרטים נוספים בעמוד הצהרת הנגישות.

יש לכם סיפור בשבילנו?

רעיון לכתבה, תיקון או שאלה על האתר? אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ, ואנחנו נחזור אליכם.