EnglishFrançaisiljournal.com

היומן הישראלי

בינה מלאכותית בשירות הציבורי: איפה היא חוסכת תור ואיפה היא מסכנת

איור: מבנה ציבורי עם עמודים, בועות שיחה וכרטיס תור
איור להמחשה: מבנה ציבורי עם עמודים, בועות שיחה וכרטיס תור

אתם נכנסים לאתר של הרשות, ובפינה קופץ חלון קטן: ״שלום, איך אפשר לעזור?״. אתם מקלידים שאלה, ותוך שנייה מגיעה תשובה מסודרת, בעברית קלה, עם קישור לטופס הנכון. בלי תור, בלי מוזיקת המתנה, בלי ״כל הנציגים שלנו עסוקים״. נשמע כמו העתיד. ואז אתם שואלים שאלה קצת יותר מסובכת, על זכאות, על מקרה שלא בדיוק מתאים לטופס, והתשובה עדיין מסודרת, עדיין בטוחה בעצמה. רק שהיא לא נכונה.

רשויות בישראל כבר מנסות מענה אוטומטי, מיון פניות ותרגום בעזרת בינה מלאכותית. הציבור פוגש את זה לרוב כחלון צ׳אט באתר. והשאלה איננה אם הטכנולוגיה טובה או רעה. השאלה היא איפה בדיוק עובר הקו: בין המקום שבו היא חוסכת לכם שעה, לבין המקום שבו היא עלולה לעלות לכם בזכות.

כשהמכונה מצטיינת

בואו נתחיל מהחדשות הטובות, כי הן אמיתיות. יש משימות שבהן הבוט פשוט עושה עבודה טובה יותר מתור טלפוני. טפסים שחוזרים על עצמם. זימון תורים. הסבר על מסלול שכבר קיים. ובעיקר, הנגשה של מידע שכבר פורסם, אבל נכתב בעברית משפטית שקשה לקרוא.

בכל אלה, המכונה לא ממציאה מדיניות. היא מתרגמת אותה ומקצרת את הדרך אליה. ויש לזה רווח נוסף שקל לפספס: כל פנייה מסוג ״איפה הקישור לטופס״ שהבוט עונה עליה, משחררת עובד אנושי לטפל בתיק החריג, בזה שבאמת צריך שיקול דעת. זה השימוש שמצדיק את המערכת.

הביטחון העצמי המסוכן

ועכשיו לחלק המטריד. מודלים של שפה כותבים בביטחון. גם כשהם מתבלבלים בסעיף חוק, גם כשהם מערבבים בין שני מסלולים דומים, התשובה נשמעת סמכותית ומנומסת. ובניגוד לפקיד שמגמגם כשהוא לא בטוח, הבוט לא מגמגם אף פעם.

ומה קורה כשתושב סומך על התשובה? הוא מגיש מסמך לא נכון, מפספס מועד, או מוותר על בקשה שהייתה מגיעה לו. והחלק הכי כואב: לפעמים הוא מגלה את הטעות רק אחרי שחלון הערעור כבר נסגר.

הקו האדום: החלטה על אדם

יש סוג של החלטות שבו אסור לעצור בפלט של המכונה. זכאות לקצבה. דחיית בקשה. ציון סיכון. סגירת תיק. בכל אחת מהן צריך שם של אדם שאחראי להחלטה, ודרך ברורה לערער עליה.

הכלל הפשוט שכדאי שכל רשות תאמץ, וכל תושב ידרוש: אם אי אפשר לתקן את ההחלטה בידיים, אי אפשר לתת למכונה להחליט אותה לבד. מערכת שממיינת פניות לפי דחיפות יכולה לעזור. מערכת שדוחה בקשה בלי שאדם ראה אותה, היא כבר משהו אחר לגמרי.

מה קורה לטקסט שהקלדתם

יש שאלה שכמעט אף אחד לא שואל כשהוא מקליד לבוט: לאן זה הולך? פנייה לרשות כוללת לעיתים קרובות מספר זהות, פרטי הכנסה, מצב בריאותי או משפחתי. שליחה של תוכן כזה למודל חיצוני, בלי הסכם ברור על שמירתו ועל השימוש בו, היא לא ״חדשנות״. היא מסירת מידע.

תושב שואל בצדק איפה הטקסט נשמר, לכמה זמן, ומי יכול לראות אותו. רשות שלא יודעת לענות על זה בפשטות, כנראה לא שאלה את עצמה את השאלה מספיק פעמים לפני שהעלתה את החלון לאוויר.

שלושה דברים לבקש מכל בוט

אז מה עושים בפעם הבאה שהחלון הקטן קופץ? משתמשים בו, בהחלט. רק עם עין פקוחה. הנה שלושה דברים שכדאי לחפש, ולבקש אם הם חסרים.

הראשון: מסלול לאדם. כפתור, מספר טלפון, או לפחות דרך להשאיר פנייה שתגיע לעובד. השני: מספר פנייה, כדי שיהיה תיעוד למה שנאמר לכם ומתי. השלישי: הפניה למקור הרשמי. לא רק סיכום של הבוט, אלא קישור לסעיף, לנוהל או לטופס עצמו, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.

אם הבוט לא יודע להעביר אתכם לאדם, האתר לא גמר את העבודה. נוחות בלי יציאת חירום היא מלכודת. והטכנולוגיה הזו, כשהיא בנויה נכון, יכולה באמת לקצר תורים ולהנגיש זכויות. השאלה היא רק אם מי שבונה אותה זוכר שבצד השני של החלון יושב אדם, עם בעיה אמיתית ועם זכות לתשובה נכונה.

לכל הכתבות

עוד באתר

תצוגה ונגישות

גודל הטקסט: 100%

הבחירות נשמרות במכשיר הזה בלבד. פרטים נוספים בעמוד הצהרת הנגישות.

יש לכם סיפור בשבילנו?

רעיון לכתבה, תיקון או שאלה על האתר? אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ, ואנחנו נחזור אליכם.