העליון אישר לרע״ם, למשותפת ולכסיף להתמודד בבחירות, אבו שחאדה הסיר את מועמדותו
תשעה שופטים הסכימו ששתי הרשימות יוכלו להתמודד. בשאלת מועמדותו של עופר כסיף, ההכרעה כבר הייתה מפוצלת. בית המשפט העליון ביטל ביום שישי, 2 באוקטובר, את פסילת רע״ם והרשימה המשותפת, והתיר גם לכסיף להשתתף בבחירות ברוב של שבעה מול שניים. כפי שדיווחו וואלה וחדשות מחלקה ראשונה, ההליך בעניינו של סאמי אבו שחאדה הסתיים בדרך אחרת: הוא הסיר את מועמדותו, והבקשה לאישור פסילתו נמחקה.
התוצאה משנה את תמונת ההתמודדות אחרי החלטות ועדת הבחירות המרכזית, אך אינה אחידה בכל התיקים. שתי רשימות זכו בהחלטה פה אחד, מועמד אחד בהחלטת רוב, ומועמד אחר יצא מהמרוץ לפני שניתנה הכרעה סופית בעניינו. ההבחנות האלה חשובות להבנת מה שהעליון קבע, ולא פחות מכך להבנת מה שלא קבע.
ארבעה הליכים, ולא הצבעה אחת על כל המועמדים
לפי דיווח וואלה על החלטת העליון, הדיון שהתקיים ביום חמישי עסק בארבעה הליכים נפרדים. שניים נגעו להחלטות לפסול מועמדים אישיים, כסיף ואבו שחאדה. שניים נוספים היו ערעורים של רע״ם והרשימה המשותפת על פסילת הרשימות עצמן. עצם קיום הדיון המשותף לא חייב תוצאה משותפת.
בתמצית פסק הדין, שנוסחה פורסם במאגר פסקי הדין בגץ, מוסבר ההבדל במסלול המשפטי. החלטה לפסול מועמד יחיד טעונה אישור של העליון. רשימה שנפסלה יכולה לערער על ההחלטה. כך, ועדת הבחירות היא שלב משמעותי בהליך, אך החלטת הפסילה שלה אינה תמיד סופו.
אותה תמצית מציינת שלוש עילות בחוק יסוד הכנסת: שלילת אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. בית המשפט הסביר כי בגלל מעמדה של הזכות לבחור ולהיבחר, הפעלת מנגנון הפסילה נעשית לפי אמות מידה מצמצמות. ההליך עוסק אפוא בעמידה בתנאים משפטיים מוגדרים, ולא בהבעת הסכמה לעמדותיו של מתמודד.
יש לכך גם משמעות באופן שבו קוראים את ההחלטה: בחינת מועמד בודד ובחינת רשימה שלמה דורשות התייחסות למושא ההליך. ביקורת על התבטאות של אדם אינה מייתרת את הבירור הנפרד לגבי הרשימה, כשם שהיתר לרשימה להתמודד אינו מכריע אוטומטית בכל עניין אישי של מועמדיה. ארבעת התיקים ממחישים זאת היטב, משום שהסתיימו בתוצאות ובהסכמות שונות בתוך אותו הרכב.
בתמצית ההחלטה צוין גם שהנימוקים המלאים יינתנו בנפרד. לכן ההסברים שפורסמו בשלב הזה מאפשרים לדעת מה הוחלט ומהו הטעם המרכזי, אך אינם מחליפים את הפירוט המשפטי המלא שיבוא בהמשך. את התוצאה האופרטיבית, מי רשאי להתמודד, כבר אפשר להבין מהם.
אצל כסיף, ביקורת חריפה ומחלוקת על רף הראיות
לפי וואלה, כל שופטי ההרכב הסתייגו מהתבטאויותיו ומפעולותיו של כסיף. רוב השופטים קבע בכל זאת שהחומר שהוצג אינו מגיע לרף הראייתי הנדרש כדי לשלול ממנו את ההתמודדות. ההבחנה בין ההסתייגות לבין התוצאה היא לב ההכרעה בעניינו: עמדה שלילית כלפי דברים שנאמרו אינה מספיקה, כשלעצמה, להוכחת עילת פסילה.
בדיווח חדשות מחלקה ראשונה פורטה גם עמדת המיעוט. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו שפועלו של כסיף והתבטאויותיו מבססים תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ומצדיקים פסילה. לכן אין לתאר את פסק הדין כהסכמה של כל ההרכב על משמעות הראיות. המחלוקת הייתה ממשית, והתוצאה נקבעה ברוב.
מנגד, כסיף טען בדיוני ועדת הבחירות, לפי ynet, שהניסיון לפסול אותו מציג ביקורת על מדיניות הממשלה כתמיכה באויב. הוא הדגיש את התנגדותו לאלימות ואת גינויו למעשי חמאס. אלה טענות ההגנה שלו, לצד טענות מבקשי הפסילה. ההחלטה מאפשרת לו להתמודד; היא אינה מחייבת את הציבור לקבל את הסבריו או את עמדותיו הפוליטיות.
מדוע פסילת שתי הרשימות בוטלה פה אחד
בעניין רע״ם והרשימה המשותפת לא נרשמה אותה חלוקה. לפי וואלה, השופטים קיבלו פה אחד את הערעורים וקבעו שהחומר שהונח לפני ועדת הבחירות אינו עומד בדרישות המחמירות לפסילת רשימת מועמדים שלמה. גם כאן, מוקד ההכרעה הוא התשתית הנדרשת לשלילת הזכות להשתתף בבחירות.
מרכז עדאלה, שייצג את הרשימות, פרסם עוד לפני הדיון את עיקרי טענותיו. ביחס למשותפת טען שהבקשות הסתמכו במידה רבה על נושאים שכבר נידונו בעבר, ושלא ניתן משקל מספק למצע העדכני. ביחס לרע״ם טען שהחומר אינו מבסס את הקשרים שיוחסו לה. מדובר בעמדת באי כוח הרשימות, ולא בממצאים עצמאיים של העיתון.
מבקשי הפסילה הציגו עמדה הפוכה. לפי ynet, נציג הליכוד טען בדיוני הוועדה שקיימת תשתית לקשר בין רע״ם לסיוע לארגוני טרור. לאחר פסק הדין, פורום בוחרים בחיים חזר על ביקורתו, כפי שדווח בחדשות מחלקה ראשונה. מול הטענות הללו עומדת התוצאה המשפטית: ההרכב כולו קבע שאין בחומר שהוגש די כדי לפסול את הרשימות. את הטענה ואת ההכרעה יש לקרוא יחד.
אבו שחאדה פרש, וההליך בעניינו נמחק
לפי הדיווחים על הדיון, השופטים הביעו ביקורת חריפה על דבריו של אבו שחאדה והבהירו כי התוצאה המסתמנת היא אישור פסילתו. בעקבות זאת הוא הודיע על הסרת מועמדותו. לכן לא ניתן בסוף ההליך פסק דין המאשר את פסילתו; הצורך בהכרעה התייתר, וההליך נמחק.
ברקע עמדה מחלוקת על מאמר שפרסם לאחר טבח 7 באוקטובר. לפי הודעת עדאלה, באי כוחו טענו שיש לקרוא את המאמר לצד התבטאויות נוספות המבטאות התנגדות לאלימות ולפשעי חמאס. לפי ynet, אבו שחאדה עצמו אמר בדיוני הוועדה שלא היה צריך לכתוב אותו. בדיון בעליון השופטים הביעו את ביקורתם והציגו את הכיוון שאליו נטה ההרכב, לפני הודעתו על הפרישה.
עבור הבוחרים, ההחלטה מותירה אפשרות להצביע לרע״ם ולרשימה המשותפת, ומאפשרת לכסיף להיכלל בהתמודדות. עבור אבו שחאדה, המשמעות המעשית הפוכה בעקבות פרישתו. זו אינה הכרעה בשאלה מי ראוי לזכות באמון הציבור, אלא בשאלה מי רשאי לבקש אותו. ההכרעה הפוליטית נשארת בידי הבוחרים, לאחר שבית המשפט תחם את גבולות ההשתתפות במרוץ.
